שלושה מסמכים עומדים בין האתר שלך לבין מכתב מעורך דין: תקנון שימוש, מדיניות פרטיות והצהרת נגישות. היום אפשר לייצר לכל אחד מהם טיוטה ראשונה טובה עם AI – בתנאי שנותנים לו את המסגרת המשפטית הנכונה. במדריך הזה תמצא את שלושת הפרומפטים המלאים, מעודכנים לרגולציה של 2026.
עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026
למה בכלל צריך את זה?
יש שאלה שאנחנו שומעים לא מעט מלקוחות שהשיקו אתר חדש: "האם אני חייב תקנון? מי בכלל קורא את הדברים האלה?"
התשובה הקצרה: כן, חייבים. והתשובה הארוכה – זה לא רק "בגלל שחייבים". מסמכים נכונים הם חלק מהאמינות של העסק שלך. הם מראים לגולשים שאתה רציני, שקוף, ושיש מישהו אחראי מאחורי האתר.
שלושה מסמכים הם הבסיס לכל אתר שפועל בישראל:
- תקנון שימוש – מה מותר ומה אסור לעשות באתר שלך.
- מדיניות פרטיות – אילו נתונים אתה אוסף ומה עושים איתם.
- הצהרת נגישות – מה נעשה כדי שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, ולמי פונים אם משהו לא עובד.
המספרים שכדאי להכיר לפני שמתחילים
הכותרת של המאמר הזה מדברת על תביעות, אז ננקוב במספרים:
- 14 באוגוסט 2025 – המועד שבו נכנס לתוקף תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. כל מדיניות פרטיות שנכתבה לפני כן ולא עודכנה – מיושנת.
- ת"י 5568, מהדורת ספטמבר 2023, רמה AA – התקן הישראלי המחייב לנגישות אתרים, מכוח תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.
- 50,000 ש"ח – פיצוי ללא הוכחת נזק שבית המשפט רשאי לפסוק בתביעת נגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הסכום צמוד למדד מפברואר 2005, ובפועל עמד על כ-69,200 ש"ח ב-2023.
- 10,000 ש"ח – פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, עם תקופת התיישנות שהוארכה לשבע שנים.
- 100,000 ש"ח מחזור – עוסק פטור, או עוסק שמחזור העסקאות השנתי הממוצע שלו אינו עולה על הסכום הזה, פטור מהנגשת האתר. הפטור הזה אוטומטי ואינו דורש הגשת בקשה. בנפרד קיים מסלול של פטור בשל "נטל כבד מדי": עוסק שמחזורו עד מיליון ש"ח רשאי להחיל אותו בעצמו, ומעל מיליון – צריך להגיש בקשה מנומקת לנציבות שוויון זכויות.
ושורה אחת שחשוב לומר מראש: גם מי שפטור מהנגשה חייב לפרסם דרכי התקשרות נגישות לקבלת שירות.
לפני שמתחילים – מה לאסוף?
לפני שיושבים עם ה-AI, תכינו את הפרטים הבאים. ככל שתהיו ספציפיים יותר, התוצאה תהיה מדויקת יותר לעסק שלכם:
- שם העסק ותחום הפעילות – מה בדיוק אתם מוכרים או מציעים?
- כתובת האתר – ה-URL המלא
- הישות המשפטית ופרטי התקשרות – שם החברה או העוסק, מספר, כתובת ומייל. זו דרישה מפורשת בחובת היידוע המורחבת.
- אם יש חנות מקוונת – מוצרים פיזיים, דיגיטליים או שירותים?
- אילו נתונים אתם אוספים – טפסי יצירת קשר? ניוזלטר? Google Analytics? פיקסל פייסבוק?
- לאילו ספקים חיצוניים המידע עובר – מערכת דיוור, CRM, מערכת סליקה, ספק אחסון.
- שיטות תשלום – כרטיס אשראי? PayPal? ביט?
- האם יש תוכן מוגן – תמונות, טקסטים, סרטונים שאתם יצרתם?
מסמך 1 – תקנון שימוש
למה תקנון מגן עליך בפועל
תקנון השימוש הוא בעצם חוזה בין האתר לגולש. הוא מגדיר מה מותר לעשות באתר, מה קורה אם קונים ורוצים לבטל, מי אחראי על מה, ואיך פותרים מחלוקות.
אתרי סחר אלקטרוני חייבים בתקנון על פי חוק הגנת הצרכן. אבל גם לאתרי תדמית ושירות – תקנון ברור מונע אי-הבנות ומגן עליך.
הפרומפט לתקנון שימוש
אני צריך לכתוב תקנון שימוש לאתר שלי.
פרטי האתר:
- שם העסק והישות המשפטית: [שם + ח.פ / ע.מ]
- כתובת האתר: [כתובת האתר]
- תחום פעילות: [לדוגמה: חנות אונליין למוצרי יופי / אתר תדמית לעורך דין / פלטפורמת קורסים דיגיטליים]
- מוצרים / שירותים: [תאר בקצרה מה מוכרים]
- מדיניות ביטול והחזר: [לדוגמה: ביטול עד 14 יום, ללא החזר על מוצרים דיגיטליים]
- שיטות תשלום: [כרטיס אשראי / PayPal / העברה בנקאית]
- מדינת פעילות: ישראל
אנא כתוב תקנון שימוש מלא בעברית, המותאם לדין הישראלי ובפרט לחוק הגנת הצרכן, עם הסעיפים הבאים:
הגדרות, תנאי שימוש כלליים, רכישות ותשלום, ביטול והחזרות, קניין רוחני,
הגבלת אחריות, שינויים בתקנון, דין חל וסמכות שיפוט, ויצירת קשר.
כתוב בשפה ברורה ומקצועית שמתאימה לאתר עסקי.
ציין במפורש אילו סעיפים דורשים אימות מול עורך דין.מה לבדוק בתקנון שה-AI החזיר
- ✅ תאריך עדכון אחרון
- ✅ פרטי יצירת קשר אמיתיים והישות המשפטית הנכונה
- ✅ מדיניות ביטול תואמת את מה שאתם באמת מציעים
- ✅ הפניה לחוקים הרלוונטיים בישראל, ולא לחוקים אמריקאיים שה-AI נוטה לגרור מהאנגלית
מסמך 2 – מדיניות פרטיות
מה השתנה כאן בשנה האחרונה
אם האתר שלכם אוסף מידע על גולשים – ואפילו Google Analytics נחשב – אתם חייבים מדיניות פרטיות. זו חובה משפטית לפי חוק הגנת הפרטיות, וגם דרישה של רוב פלטפורמות הפרסום: Google Ads, Meta ועוד. בלי מדיניות פרטיות חשבון הפרסום שלכם עלול להיחסם.
אבל הנקודה החשובה יותר: מאז שתיקון 13 נכנס לתוקף, מדיניות פרטיות גנרית כבר לא מספיקה. חובת היידוע המורחבת מחייבת לגלות לגולש, ברגע שמבקשים ממנו מידע: אם המסירה חובה או ולונטרית, מה קורה אם לא ימסור, מה המטרה, מי בעל המאגר ואיך ליצור איתו קשר, למי המידע עובר, ומהן זכויות העיון והתיקון שלו. פירוט מלא במאמר שלנו על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
הפרומפט למדיניות פרטיות
אני צריך לכתוב מדיניות פרטיות לאתר שלי.
פרטי האתר:
- שם העסק והישות המשפטית: [שם + ח.פ / ע.מ]
- כתובת האתר: [כתובת האתר]
- פרטי התקשרות לפניות בנושא פרטיות: [מייל וטלפון]
- אילו נתונים נאספים: [לדוגמה: שם, מייל, טלפון דרך טפסי יצירת קשר]
- לאיזו מטרה נאסף כל סוג מידע: [לדוגמה: מייל לצורך מענה לפנייה ולדיוור שיווקי]
- כלי אנליטיקה בשימוש: [לדוגמה: Google Analytics 4, Meta Pixel, Hotjar]
- לאילו צדדים שלישיים עובר מידע: [מערכת דיוור / CRM / סליקה / ספק אחסון]
- האם יש רשימת תפוצה: [כן/לא – ובאיזה כלי]
- האם יש חנות עם פרטי אשראי: [כן/לא]
- האם האתר משתמש בעוגיות: כן
- מדינת פעילות: ישראל
אנא כתוב מדיניות פרטיות מלאה בעברית, המותאמת לחוק הגנת הפרטיות הישראלי
כפי שתוקן בתיקון 13 (בתוקף מ-14.8.2025), ולדרישות GDPR אם יש גולשים מאירופה.
ודא שהמסמך מממש את חובת היידוע לפי סעיף 11 המתוקן, וכולל במפורש:
האם מסירת המידע היא חובה חוקית או תלויה ברצון הגולש;
מה התוצאה של אי-מסירה; מה המטרה שלשמה המידע מבוקש;
מי בעל המאגר ופרטי ההתקשרות איתו; למי המידע יימסר ולאילו מטרות;
זכות העיון והתיקון של נושא המידע; ופרטי ממונה הגנת הפרטיות אם מונה.
בנוסף כלול פרק עוגיות שמבחין בין עוגיות חיוניות לעוגיות שדורשות הסכמה מראש,
ופרק על אופן הטיפול באירוע אבטחת מידע.מה לבדוק במדיניות שה-AI החזיר
- ✅ מוזכרים כל הכלים שבאמת בשימוש (Analytics, פיקסל וכדומה)
- ✅ מופיעים כל שבעת פריטי היידוע שלעיל, ולא רק "אנו אוספים מידע כדי לשפר את השירות"
- ✅ יש הסבר על עוגיות ואפשרות סירוב אמיתית
- ✅ מוסבר איך גולש מבקש לעיין במידע שלו, לתקן אותו או למחוק אותו
- ✅ יש כתובת מייל ייעודית לפניות בנושאי פרטיות
מסמך 3 – הצהרת נגישות
מול איזה תקן אתה נמדד
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, מחייבות אתרי עסקים ושירותים לעמוד בתקן נגישות. התקן המחייב בישראל הוא ת"י 5568 חלק 1, מהדורת ספטמבר 2023, ברמת תאימות AA.
שתי הערות ששוות הרבה:
- אל תכתבו "WCAG 2.1" בהצהרה הישראלית. זו טעות שחוזרת בהרבה אתרים. מסמך התקן עצמו קובע שהוא מבוסס על WCAG 2.0. ההפנייה הנכונה היא לת"י 5568.
- תוסף נגישות אינו עמידה בתקן. ווידג'ט צד-שלישי לא הופך אתר לנגיש ואינו מהווה הגנה משפטית. ההנגשה צריכה להיעשות בקוד האתר עצמו, והתוסף יכול לכל היותר לשמש שכבה משלימה. אל תצהירו על תאימות שאין.
הפרומפט להצהרת נגישות
אני צריך לכתוב הצהרת נגישות לאתר שלי.
פרטי האתר:
- שם העסק והישות המשפטית: [שם + ח.פ / ע.מ]
- כתובת האתר: [כתובת האתר]
- פלטפורמה: וורדפרס עם אלמנטור
- מה בוצע בפועל בקוד: [לדוגמה: ניווט מלא במקלדת, טקסט חלופי לתמונות,
ניגודיות צבעים תקינה, מבנה כותרות סדור, תוויות ARIA – או מה שנעשה בפועל]
- מה עדיין לא נגיש: [לדוגמה: סרטונים ישנים ללא כתוביות, מסמכי PDF לא מונגשים]
- שם רכז הנגישות: [שם מלא]
- מייל וטלפון לפניות נגישות: [פרטי התקשרות]
- תאריך עדכון אחרון של ההצהרה: [תאריך]
אנא כתוב הצהרת נגישות בעברית לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
(התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.
התייחס לתקן הישראלי ת"י 5568 חלק 1, מהדורת ספטמבר 2023, ברמת תאימות AA –
ולא ל-WCAG בלבד.
ההצהרה תכלול: הצהרה על מחויבות לנגישות; מה בוצע בפועל;
מה עדיין אינו נגיש ומה הלוח הזמנים לתיקון; פרטי רכז הנגישות ודרכי הפנייה אליו;
ותאריך עדכון.
אל תצהיר על עמידה בתקן רק בזכות התקנת תוסף נגישות.מה לבדוק בהצהרה שה-AI החזיר
- ✅ מופיע תאריך עדכון
- ✅ יש פרטי רכז נגישות אמיתיים – שם, מייל וטלפון
- ✅ מוזכר ת"י 5568 ברמה AA, ולא רק WCAG
- ✅ מפורט מה עדיין בתהליך שיפור. הצהרה לא חייבת להיות "הכל מושלם"
- ✅ אין הצהרה שהאתר עומד בתקן בזכות תוסף
צריכים נקודת מוצא? יש לנו תבנית להצהרת נגישות וניסוח לדוגמה למדיניות פרטיות.
ארבעה כללים לעבודה עם AI על מסמכים משפטיים
תמיד תהיו ספציפיים. ככל שתתנו יותר פרטים בפרומפט, המסמך יהיה פחות גנרי ויותר מותאם לעסק שלכם.
בדקו את המסגרת המשפטית, לא רק את הניסוח. מודלי AI נוטים לגרור מסגרות אמריקאיות או אירופיות, ולהתעלם מעדכוני חקיקה ישראלית אחרונים. אם המסמך שקיבלתם לא מזכיר את תיקון 13 ואת ת"י 5568 – הוא מיושן.
בדקו לפני שמפרסמים. AI מייצר טיוטה טובה, אבל לא מחליף עורך דין. לאתרים עם פעילות גדולה, מוצרים בעלי סיכון או לקוחות מחו"ל – מומלץ לאשר עם עורך דין.
עדכנו מדי שנה, וקשרו מהפוטר. שלושת המסמכים צריכים להופיע בפוטר של כל עמוד באתר, וגם בעמוד הצ'קאאוט אם יש חנות.
שאלות נפוצות
אילו מסמכים חייבים להיות בכל אתר?
שלושה: תקנון שימוש, מדיניות פרטיות והצהרת נגישות. כולם צריכים להיות נגישים מהפוטר של כל עמוד.
אפשר לייצר מסמכים משפטיים לאתר עם AI?
אפשר לייצר טיוטה ראשונה טובה, בתנאי שהפרומפט מפנה למסגרת הישראלית הנכונה ושעוברים על התוצאה. AI אינו תחליף לעורך דין באתרים עם פעילות מסחרית משמעותית.
מהו התקן המחייב לנגישות אתרים בישראל?
ת"י 5568 חלק 1, מהדורת ספטמבר 2023, ברמת תאימות AA. מקור החובה הוא תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.
האם תוסף נגישות מספיק כדי לעמוד בתקן?
לא. תוסף או ווידג'ט נגישות אינו מקנה עמידה בת"י 5568 ואינו מהווה הגנה משפטית. ההנגשה צריכה להיעשות בקוד האתר, והתוסף יכול לשמש לכל היותר שכבה משלימה.
האם עסק קטן פטור מהנגשת האתר?
עוסק פטור, או עוסק שמחזור העסקאות השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ש"ח, פטור והפטור אוטומטי. בנפרד קיים מסלול של נטל כבד מדי: עד מחזור של מיליון ש"ח אפשר להחיל אותו עצמאית, ומעל מיליון נדרשת בקשה מנומקת לנציבות שוויון זכויות. גם מי שפטור חייב לפרסם דרכי התקשרות נגישות לקבלת שירות.
כל כמה זמן צריך לעדכן את המסמכים?
לפחות אחת לשנה, ובכל פעם שמשתנה משהו מהותי באתר: כלי מעקב חדש, ספק דיוור חדש, או פתיחת חנות. הצהרת נגישות בפרט צריכה לשאת תאריך עדכון עדכני.
אנחנו כאן אם צריך יד עוזרת
לא תמיד קל לדעת מה לכתוב, איזה מידע לכלול, ואיך לוודא שהמסמכים מותאמים לאתר הספציפי שלכם. אם אתם רוצים שנעבור יחד על המסמכים, נסייע בניסוח, או פשוט נוודא שהכל תקין – אנחנו זמינים.
ואם אתם רוצים קודם לדעת איפה האתר עומד היום, בדק בית לאתר עובר על כל הנקודות האלה וגם על הצד הטכני. אפשר גם לקרוא על אבטחת מידע ועמידה בתקנות.
דברו איתנו ← פגישת ייעוץ ראשונה היא תמיד בחינם.
מקורות רשמיים: מדריך הרשות להגנת הפרטיות לתיקון 13 · בקשה לפטור מהנגשת אתר אינטרנט. המאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
